מעגלי גברים
גבריות בעולם משתנה
לא פשוט להיות גבר בישראל של היום
תפקידי הגבר בחברה הישראלית נמצאים בשנים האחרונות בתהליך של שינוי עמוק. גברים רבים מרגישים שהציפיות מהם, שהכתיבו במשך שנים כיצד גבר "אמיתי" צריך להרגיש, לחשוב ולפעול, כבר לא תואמות את הצרכים והרצונות שלהם ופעמים רבות, גם לא את הצרכים המשפחתיים שלהם. התמרון בין קריירה תובענית לבין חיי משפחה – זוגיות והורות - עמוס ושוחק, והקושי לתחזק חברויות אמת ומרחבים להתפתחות אישית, מייצרים פעמים רבות תחושות של בדידות ותסכול.
אנחנו חיים בסביבה תחרותית, בה סגנונות חיים והצלחות "מיוח"צנות" ללא הפסק ברשתות החברתיות, ומגבירות את ההשוואתיות ואת תחושת ה"אני לא מספיק טוב" שגברים רבים מסתובבים איתה.
בנוסף, גברים רבים מרגישים שהם "שקופים" וכי קשייהם אינם זוכים להכרה ולגיטימציה. הם מתקשים לבטא צרכים, מחשבות ורגשות, ומוצאים את עצמם מתנתקים מהסביבה ושוקעים אל תוך עצמם.
זהותנו ותפקידנו כגברים בחברה הישראלית מציפה שאלות המחייבות התייחסות: מה זה אומר להיות גבר ישראלי בעידן הנוכחי? אילו בני זוג אנחנו רוצים להיות? אילו אבות? מה מצופה מאיתנו כעת? מה אנחנו מצפים מעצמנו?
כדי להתמודד עם שאלות אלה ורבות אחרות, יש צורך במרחב שיש בו דיסקרטיות ואמון, מרחב בטוח ולא שיפוטי. מעגלי גברים באים לענות בדיוק על הצורך הזה. הם מאפשרים לגברים לחזור למסורת עתיקת יומין – מעגלי הגברים. כך אנו יכולים להיפגש אחד עם השני, לשבת יחד ולשתף בחוויות, בכאבים, במחשבות ובתחושות שלנו. כך, אחת לשבוע, אנחנו יכולים להניח בצד את ה"שריון" ולהיות פשוט אנחנו: בלי תחרות, בלי מסכות ובלי ציניות, להקשיב, להישמע, להיראות, לתמוך ולהיתמך.
בכל מעגל שאני מנחה, משתתפים כ 10 גברים המחויבים למסע המשותף שלהם. אנו נפגשים פעם בשבוע למשך שעתיים וחצי בכל פעם (עם הפסקה באמצע) ולאורך תקופה, חברי המעגל מלווים אחד את השני בחייהם, וזוכים לחיבור (ולפעמים גם לחיבוק) מחזק ומעצים, החסר להם כל כך.
המעגלים שלי מתכנסים באזור תל אביב, בשעות הערב.
שאלות נפוצות
