לבכות מקליפ זה גברי?
- Ori Keren
- 8 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 15 באוק׳
אנחנו מסיימים ארוחת ערב קצת רגשית.
קצת יותר מוקדם התחולל עימות מספר 43 על זמן מסכים ועל פרשנות מדיה, בקצרה - האם צפייה בקליפים נחשבת זמן מסך או האזנה לגיטימית למוסיקה (שלא מוגבלת אצלנו בזמן).
אז היו דמעות, טריקות דלת, אבא שאיבד את זה לרגע, וילד שברגע שקלט שאבא לא הולך להתפשר, נרגע בשניה ובא לחיבוק.
אבל זה לא מה שבאתי להגיד.
מיד אחרי שאנחנו מפנים את השולחן, לא יודע מאיפה זה בא לי, אני מציע לזוהר לצפות בקליפ אחד, שפתאום בא לי, לפני המקלחת (זמן מסך עלי). ברור שהוא מסכים.
ואז אני מדליק את הטלוויזיה ומריץ לנו את Summer Nights של ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון, מ Grease.
לא ראיתי את הקליפ ולא שמעתי את השיר הזה שנים. וככה, השיר רץ עם הוולה וולה וולה הופ (טל מי מור, טל מי מור, ג'ון טרבולטה חמור...), ואני מביט בזוהר ותוהה אם הוא יתחבר לאולדי הזה.
עכשיו, יש להבין, מדובר בילד בן 7 שמנהל פלייליסטים ביוטיוב ובספוטיפיי של מאות שירים, ישראלים ולועזיים, כבר 3 שנים ותופר את סטומאה ומחמוד לאנה זק ולליידי גאגא. לא עשו אותו באצבע, ראה כבר הכול.
אז אני קולט אותו מביט בקליפ עם הסט בשקל הזה של Grease והעיניים שלו נוצצות, והילד מהופנט.
ואני מתחיל לבכות.
נו, מה עכשיו? למה אני כ"כ מתרגש? זה מהשיר? ממתי אני מתרגש משירים כאלו? בסדר, אני הומו, אבל לא טמבל...
ואז במחשבה שניה, עובר לי בראש איזה כיף לי לבכות משטויות. ואני מאחל לעצמי שכל החיים אבכה משטויות.
ואני חושב שמה שריגש אותי כל כך, זה היה המבט המזוגג הזה של זוהר, מבט שעירפל בתודעה שלו תמהיל כזה של הורמונים של גיל התבגרות עם אפשרויות, עם טסטוסטרון, תנועה, ריגוש, חברויות, חופש... ואני מרגיש קווץ' כזה בלב.
לרגע ראיתי במבט הזה של זוהר את עצמי של פעם, את עולמי המצומצם אך הנפלא של הגיל ההוא, בו הכול היה נראה אפשרי ומושג, וליבי היה כל כך נגיש, ששיר כזה היה פשוט מתיישב לי בלב בשנייה ומפרק.
תגובות