לפרוץ את גבולות הגבריות (אל עבר גבריות רחבה יותר)

"...אבל אם אני אהיה יותר רגיש, ואעז להביא מתוכי פגיעות, כמו שאתה מציע – איזו אישה תרצה אותי אז?!"

***

ככל שהשיח הגברי "החדש" מתפתח ומתרחב, אני נתקל יותר ויותר בגברים שחוששים שהגבריות הזו תחזור אליהם כבומרנג והם יידחו על ידי נשים, שאולי על הנייר רוצות גברים "חדשים" - פתוחים, רגישים ומתקשרים, אבל בסוף היום לא באמת משחררות את הפנטזיה של ה"גבר האמיתי", הזה של פעם – חסון, חסין, יודע כל, יציב ורב פעלים, 24/7.

אז הרבה פעמים המסרים סותרים, הגברים מבולבלים ולחוצים, ואי אפשר להאשים אותם - תגובת הנגד הזו טבעית ומובנת, יש להם המון מה להפסיד מבחינתם, ובכלל לא ברור להם שהרווח גדול מההפסד.

***

"האם שווה לי להתאמץ ולרכך את גבולות המגדר שלי, לאמץ שפה יותר רגשית ולהסתכן ב"נשיות יתר" וב"סקסיות חסר"?"

באופן אישי, אחד הדברים שעלי הכי הקשו לפרוץ את גבולות הגבריות המסורתית – היה לפני הכול מבטו הביקורתי של המין הגברי שמסביבי, בראש וראשונה – מבטו של אבא שלי. אבל זה לא נגמר בזה. מגיל הגן, אותה עין גברית וביקורתית צפתה בי מכל פינה – במערכת החינוך, בצבא, במקומות העבודה ואפילו בקרב החברה'. ידעתי היטב מה יקרה לי אם אחרוג מגבולות המגדר המקובלות - איזה בוז, השפלה, הדרה, או עלבון אחטוף באופן ישיר או עקיף מהגברים שמסביבי. הציפיות. הריצוי. כל גבר חטף וחוטף, ומכיר את זה היטב.

בתור גיי, ברגע שהפסקתי לדפוק חשבון לגברים, הייתי פתאום משוחרר מהחרא הזה והתחלתי ליהנות מחופש בחירה עצום – מהמרחבים הרגשיים, המרחבים החברתיים, איך אני מתלבש, רוקד, מסתפר, מעצב את תפקידיי בתוך מערכות היחסים שלי וסביב ההורות לבני.

אבל אם אתה סטרייט או בי, אלו רק חלק מהצרות שלך.

כבר בגיל צעיר, אתה מגלה שבוחנת אותך עוד עין, כזו שלא מפספסת כלום, עין אכזרית לא פחות מהעין הגברית, ועמה שלל סנקציות נוספות בנרתיקה – העין הנשית. ואתה מגלה לחרדתך שלעין הזו יש עוצמה אדירה, זו עין שבמצמוץ קל מזיזה הרים או לחלופין - משתקת. מילה אחת מאישה מסוימת לגבר מסוים מחוללת טראומות, מפילה איברים ומכתירה מלכים.

ואז אתה שואל את עצמך (רובנו לא באמת שואלים, זו שיחה שמתנהלת בלי מילים בתוך המוח הגברי) – מה יותר חשוב לי? ולפעמים השאלה שנשאלת בעצם מאחוריה היא משמעותית לך יותר -

בסופו של היום מה (לכל הרוחות) נשים באמת רוצות?

אז נכון, יש המון סוגים של גברים ויש גם המון סוגים של נשים, וזה לא עניין בינארי ולא בחירה של שחור ולבן, ובכל זאת, עבור אותם הגברים, חלקם יושבים במעגלי הגברים שלי ובמרחבים אחרים, עבור אלו שפוחדים "לחצות את הקווים" ולהינטש על ידי נשים, אני רוצה לשים פה 2 שאלות - אחת לנשים ואחת לגברים:

1. את – הגבר שלך הבין סוף סוף, שהגבריות מהסוג ההוא, הישן, לא מספיק טובה לו יותר, והוא מבקש לעצמו גבריות יותר רכה, משתפת, רחבה ופתוחה. מה את היית מייעצת לו אם הוא חושש שהנחשקות הגברית שלו תפגע ושלא תמשכי אליו יותר?

2. אתה – בהנחה שהאישה שאיתך (או זו שבה אתה חושק), רק מתחרמנת מכל רגישות שאתה מביע ומפרגנת לך להתקלף מהשריון הגברי הזה שלך – מה יהיה הדבר האחד שתעז סוף סוף לעשות? במילים אחרות - מה היא המשאלה הכמוסה שלך?